Judges 6 - Online Bible

You can read the entire King James Version of the Holy Bible right here on Vizzed!

Judges 6 (KJV)

And the children

of Israel

did

evil

in the sight

of the Lord:

and the Lord

delivered

them into the hand

of Midian

seven

years.

And Israel

was greatly

impoverished

because

of the Midianites;

and the children

of Israel

cried

unto

the Lord.

And it came to pass,

when

the children

of Israel

cried

unto

the Lord

because

the Midianites,

That the Lord

sent

a prophet

unto

the children

of Israel,

which said

unto them, Thus

saith

the Lord

God

of Israel,

brought you up

from Egypt,

and brought you forth

out of the house

of bondage;

And I delivered

you out of the hand

of the Egyptians,

and out of the hand

of all

that oppressed

you, and drave them out

from before

you, and gave

you

their land;

And I said

unto you, I

am the Lord

your God;

fear

not

the gods

of the Amorites,

in whose

land

dwell:

but ye have not

obeyed

my voice.

And the angel

of the Lord

appeared

unto

him, and said

unto

him, The Lord

is with

thee, thou mighty man

of valour.

And Gideon

said

unto

him, Oh

my Lord,

if the Lord

with

us, why

then is all

this

befallen

us? and where

be all

his miracles

which

our fathers

told

us of, saying,

Did not

the Lord

bring us up

from Egypt?

but now

the Lord

hath forsaken

us, and delivered

us into the hands

of the Midianites.

And the Lord

looked

upon

him, and said,

in this

thy might,

and thou shalt save

Israel

from the hand

of the Midianites:

have not

I sent

thee?

And he said

unto

him, Oh

my Lord,

wherewith

shall I save

Israel?

behold,

my family

is poor

in Manasseh,

and I

am the least

in my father's

house.

And the Lord

said

unto

him, Surely

I will be

with

thee, and thou shalt smite

the Midianites

as one

man.

And he said

unto

him, If

now

I have found

grace

in thy sight,

then shew

me a sign

that thou

talkest

with me.

Depart

not

hence,

I pray thee,

until

I come

unto

thee, and bring forth

my present,

and set

it before

thee. And he said,

will tarry

until

thou come again.

And Gideon

went in,

and made ready

a kid,

and unleavened cakes

of an ephah

of flour:

the flesh

he put

in a basket,

and he put

the broth

in a pot,

and brought it out

unto

him under

the oak,

and presented

it.

And the angel

of God

said

unto

him, Take

the flesh

and the unleavened cakes,

and lay

them upon

this

rock,

and pour out

the broth.

And he did

so.

Then the angel

of the Lord

put forth

the end

of the staff

that

was in his hand,

and touched

the flesh

and the unleavened cakes;

and there rose up

fire

out of

the rock,

and consumed

the flesh

and the unleavened cakes.

Then the angel

of the Lord

departed

out of his sight.

And when Gideon

perceived

that

was an angel

of the Lord,

Gideon

said,

Alas,

O Lord

God!

for

because

I have seen

an angel

of the Lord

face

face.

And the Lord

said

unto him, Peace

be unto thee; fear

not:

thou shalt not

die.

And it came to pass

the same

night,

that the Lord

said

unto him, Take

thy father's

young

bullock,

even the second

bullock

of seven

years old,

and throw down

the altar

of Baal

that

thy father

hath, and cut down

the grove

that

is by

it:

And build

an altar

unto the Lord

thy God

upon

the top

of this

rock,

in the ordered place,

and take

the second

bullock,

and offer

a burnt sacrifice

with the wood

of the grove

which

thou shalt cut down.

Then Gideon

took

ten

men

of his servants,

and did

the Lord

had said

unto

him: and so it was,

because

he feared

his father's

household,

and the men

of the city,

that he could not do

it by day,

that he did

it by night.

And when the men

of the city

arose early

in the morning,

behold,

the altar

of Baal

was cast down,

and the grove

was cut down

that

was by

it, and the second

bullock

was offered

upon

the altar

that was built.

Then the men

of the city

said

unto

Joash,

Bring out

thy son,

that he may die:

because

he hath cast down

the altar

of Baal,

and because

he hath cut down

the grove

that

was by

it.

And Joash

said

unto all

that

stood

against

him, Will ye

plead

for Baal?

will ye

save

him? he that

will plead

for him, let him be put to death

whilst

it is yet morning:

be a god,

let him plead

for himself, because

one hath cast down

his altar.

But the Spirit

of the Lord

came upon

Gideon,

and he blew

a trumpet;

and Abiezer

was gathered

after

him.

And Gideon

said

unto

God,

thou wilt

save

Israel

by mine hand,

thou hast said,

Behold,

will put

a fleece

of wool

in the floor;

and if

the dew

the fleece

only,

and it be dry

upon

all

the earth

beside, then shall I know

that

thou wilt save

Israel

by mine hand,

thou hast said.

And it was

so:

for he rose up early

on the morrow,

and thrust

the fleece

together,

and wringed

the dew

out of

the fleece,

a bowl

full

of water.

And Gideon

said

unto

God,

Let not

thine anger

be hot

against me, and I will speak

but

this once:

let me prove,

I pray thee,

but

this once

with the fleece;

let it now

dry

only

upon

the fleece,

and upon

all

the ground

let there be

dew.

And God

did

that

night:

for it was

dry

upon

the fleece

only,

and there was

dew

all

the ground.

וַיַּֽעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

וַתָּ֥עָז יַד מִדְיָ֖ן עַל יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת הַמִּנְהָרוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔ים וְאֶת הַמְּעָר֖וֹת וְאֶת הַמְּצָדֽוֹת׃

וְהָיָ֖ה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי קֶ֖דֶם וְעָל֥וּ עָלָֽיו׃

וַיַּֽחֲנ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם וַיַּשְׁחִ֙יתוּ֙ אֶת יְב֣וּל הָאָ֔רֶץ עַד בּֽוֹאֲךָ֖ עַזָּ֑ה וְלֹֽא יַשְׁאִ֤ירוּ מִֽחְיָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְשֶׂ֥ה וָשׁ֖וֹר וַֽחֲמֽוֹר׃

כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨ם יַֽעֲל֜וּ וְאָֽהֳלֵיהֶ֗ם יּבָ֤אוּ כְדֵֽי אַרְבֶּה֙ לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ לְשַֽׁחֲתָֽהּ׃

וַיִּדַּ֧ל יִשְׂרָאֵ֛ל מְאֹ֖ד מִפְּנֵ֣י מִדְיָ֑ן וַיִּזְעֲק֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל יְהוָֽה׃

וַיְהִ֕י כִּֽי זָעֲק֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל יְהוָ֑ה עַ֖ל אֹד֥וֹת מִדְיָֽן׃

וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּֽה אָמַ֥ר יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽנֹכִ֞י הֶֽעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָֽאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

וָֽאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּל לֹֽחֲצֵיכֶ֑ם וָֽאֲגָרֵ֤שׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָֽאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶת אַרְצָֽם׃

וָֽאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֽוֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקוֹלִֽי׃

וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיֵּ֙שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃

וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖ גִּבּ֥וֹר הֶחָֽיִל׃

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶֽעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף מִדְיָֽן׃

וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹֽחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהֽוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָֽנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי׃

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶֽהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃

וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָֽׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃

אַל נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַד בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת מִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָֽנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ׃

וְגִדְע֣וֹן בָּ֗א וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי עִזִּים֙ וְאֵיפַת קֶ֣מַח מַצּ֔וֹת הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖ק שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּר וַיּוֹצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶל תַּ֥חַת הָֽאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ׃

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָֽאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת הַמַּצּוֹת֙ וְהַנַּח֙ אֶל הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת הַמָּרַ֖ק שְׁפ֑וֹךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃

וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצּ֑וֹת וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁ מִן הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת הַבָּשָׂר֙ וְאֶת הַמַּצּ֔וֹת וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הָלַ֖ךְ מֵֽעֵינָֽיו׃

וַיַּ֣רְא גִּדְע֔וֹן כִּֽי מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֗וֹן אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי עַל כֵּ֤ן רָאִ֙יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל פָּנִֽים׃

וַיֹּ֨אמֶר ל֧וֹ יְהוָ֛ה שָׁל֥וֹם לְךָ֖ אַל תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת׃

וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְע֤וֹן מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָא ל֥וֹ יְהוָ֖ה שָׁל֑וֹם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עוֹדֶ֕נּוּ בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי׃

וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת פַּר הַשּׁוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וְהָֽרַסְתָּ֗ אֶת מִזְבַּ֤ח הַבַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת הָֽאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת׃

וּבָנִ֨יתָ מִזְבֵּ֜חַ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ עַ֣ל רֹ֧אשׁ הַמָּע֛וֹז הַזֶּ֖ה בַּמַּֽעֲרָכָ֑ה וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י וְהַֽעֲלִ֣יתָ עוֹלָ֔ה בַּֽעֲצֵ֥י הָֽאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תִּכְרֹֽת׃

וַיִּקַּ֨ח גִּדְע֜וֹן עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּֽאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת בֵּ֨ית אָבִ֜יו וְאֶת אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵֽעֲשׂ֥וֹת יוֹמָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָה׃

וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙ מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָֽאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָה וְאֵת֙ הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔ה עַל הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי׃

וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעוֹן֙ בֶּן יוֹאָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל יוֹאָ֔שׁ הוֹצֵ֥א אֶת בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָֽאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר עָלָֽיו׃

וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר עָֽמְד֨וּ עָלָ֜יו הַֽאַתֶּ֣ם׀ תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם אַתֶּם֙ תּֽוֹשִׁיע֣וּן אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַד הַבֹּ֑קֶר אִם אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹ כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת מִזְבְּחֽוֹ׃

וַיִּקְרָא ל֥וֹ בַיּוֹם הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת מִזְבְּחֽוֹ׃

וְכָל מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי קֶ֖דֶם נֶֽאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּֽעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃

וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָֽבְשָׁ֖ה אֶת גִּדְע֑וֹן וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַֽחֲרָֽיו׃

וּמַלְאָכִים֙ שָׁלַ֣ח בְּכָל מְנַשֶּׁ֔ה וַיִּזָּעֵ֥ק גַּם ה֖וּא אַֽחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔י וַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽם׃

וַיֹּ֥אמֶר גִּדְע֖וֹן אֶל הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם יֶשְׁךָ֞ מוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶת גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִֽהְיֶ֨ה עַֽל הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל כָּל הָאָ֙רֶץ֙ חֹ֔רֶב וְיָֽדַעְתִּ֗י כִּֽי תוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

וַיְהִי כֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַר אֶת הַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץ טַל֙ מִן הַגִּזָּ֔ה מְל֥וֹא הַסֵּ֖פֶל מָֽיִם׃

וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעוֹן֙ אֶל הָ֣אֱלֹהִ֔ים אַל יִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔י וַֽאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַם אֲנַסֶּ֤ה נָּא רַק הַפַּ֙עַם֙ בַּגִּזָּ֔ה יְהִי נָ֨א חֹ֤רֶב אֶל הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל כָּל הָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶה טָּֽל׃

וַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַֽיְהִי חֹ֤רֶב אֶל הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל כָּל הָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל׃

People
Israel

Page Comments

Sirin - 02-12-22 12:43 PM

Matthew 13:31 ♥

skippercapt - 09-29-21 03:23 AM

I love this website, keep up the good work David

blohis - 12-31-20 08:12 AM

Indeed

jlove92 - 08-31-16 12:43 PM

This is nice!

Judges 6 - Online Bible

Judges 6 (KJV)

Page Comments

Sponsor

Adblocker detected!